"בין המובן של ההיסטוריה לבין הסימפטום, צריך לבחור" -  על סיבות המלחמה הדמיוניות ועל סימפטום בטקסט של תוקידידס

‍

פרופסור גרהם אליסון ( Allison), מהקתדרה לממשל באוניברסיטת הרווארד, כתב מאמר[1] שעשה הרבה רעש, במיוחד עקב מצב המלחמה באוקראינה. הוא מתבסס על שורה אחת  מתוך ה״היסטוריה של מלחמת הפלופונס״, של תוקידידס. אליסון כותב שמלחמות יכולות לפרוץ כאשר יש מדינה ותיקה, מבוססת, ומדינה חדשה עם פוטנציאל להפוך לכוח דומיננטי חדש באזור, אשר מאיימת  על ההגמוניה של המדינה הותיקה. דבר שגורם לעליה של מתח שיכול להוביל למלחמה. כך זה יכול לקרות בין ארצות הברית לבין סין, וכך, כותבים בעקבות מאמרו, קרה עם אוקראינה.

הגלים של המאמר הם גלים… של מובן. לפני שאתייחס לדבריו של תוקידידס, ברצוני להעיר כי הטענה של אליסון נמצאת כולה בציר הדמיוני, אפילו אינפנטילית, עם כל הכבוד לפרופסור מהרוורד.[2]

                                                     
זה הזכיר לי קומיקס שהיה מאד פופולרי בילדותי בבואנוס אירס. ״ Purapinta ” ( ״רק מראית טהורה״).הגיבור הוא גבר גדול, בריון, והסיפור חזר על עצמו פעם אחרי פעם. הגיבור מאיים על מישהו יותר קטן, ורועד מפחד, ובסוף הגיבור מתרוקן. הנה למשל: ״ אותך אני מחפש!״ – צועק מראית טהורה. ״ אני אראה לך שאני גבר!״. ( השני מוכן לקרב) . ״ מה אתה אמרת עלי?” ״ שפחדתי מהחיסון?״״ תסתכל!״  הוא מראה לו את מקום החיסון והשני מתעלף.

‍

אם הקומיקס נגע בדיוק, זה כי הדמיוני בלבד, המובן של האיומים של מראית טהורה, מפספס תמיד, ולמרות שהסיפור חוזר על עצמו, הוא עדיין מפתיע, מפליא, שאין אפשרות למסקנות, לחוכמה  מראש. כנראה נשארת אצלנו  האמונה שאולי בכל אופן זה יעשה את שלו. בני האדם מאמינים באגו, ויש הקלה וגם קצת אכזבה אולי, ש״ כוח האגו״ לא עמד במטרתו.

אבל לא כדאי למהר גם כאן. "להסתדר עם הסימפטום" , "לדעת לעשות עמו", קרוב מאד  לאופן שכל אחד מסתדר עם הדימוי במראה:

        "אז מה זה אומר לדעת? הכרת הסימפטום שלו פירושה לדעת איך להתמודד איתו, לדעת איך לפרום אותו, לתמרן אותו.  מה שהאדם יודע לעשות עם הדימוי שלו מתאים לכך, ומאפשר לנו לדמיין את הדרך שבה הוא מתמודד עם הסימפטום.  אנו עוסקים כאן בנרקיסיזם משני, שהוא נרקיסיזם רדיקלי, מה שנקרא נרקיסיזם ראשוני אינו נכלל במקרה זה."[3]

אכן, ״ מלכודת תוקידידס״ לא תמיד פעלה. It takes two for tango, כפי שנאמר. בין אמריקה לבין אנגליה, מה קרה? למרות התיאוריה של אליסון, ולמרות שהכוח הימי של אמריקה, לפני מאה שנה,  יכול היה להציג איום על אנגליה, לא פרצה מלחמה.[4]ויש כמה וכמה דוגמאות שמזהירות ״ זהירות לא ליפול במלכודת של תוקידידס.״

אם אנחנו נגש לטקסט של תוקידידס, נוכל לגלות הבדל קטן אבל מאד חשוב, בנידון. כותב תוקידידס:

The real cause I consider to be the one which was formally most kept out of sight. The growth of the power of Athens, and the alarm which this inspired in Lacedaemon, made war inevitable. Still it is well to give the grounds alleged by either side, which led to the dissolution of the treaty and the breaking out of the war[5].

( הדגשה שלי)

הסיבה הפורמלית, זאת שממשית עבורו, נשארה ״ מחוץ לראיה״  הוא כותב.

גבי מנדלסון, שערך את הטקסט הזה, כותב לי שבתרגום לעברית כתוב "האמיתית , אם כי לא נאמרת בפרוש"...

בתרגום של Perseus אפשר לבדוק גם את המקור. גבי צודק הנה[6]:

τὴν μὲν γὰρ ἀληθεστάτην πρόφασιν, ἀφανεστάτην δὲ λόγῳ,

The real though unavowed cause"

Aphanestaten de logo

"נעדרת מתוך הלוגו, כלומר מתוךהדיבור, מתוך הניסוח."

כדאי להזכיר שתוקידידס הוא היסטוריון שלראשונה מנסה לקרוא את ההיסטוריה ללא אינטרוונציה אלוהית חיצונית, ללא deus ex machina. והנה הוא מוצא את הסיבה בצד של הבלתי נראה לעין.

זה לא purapinta, ״ רק מראית טהורה״ . זה גם לא סיבה מדוברת לפחות עד שתוקידידס כתב אותה. פרופסור אליסון, מצידו, נתן לזה כותרת : ״מלכודת תוקידידס״ . האם זה לא סימפטום תוקידידס? תוקידידס מפרש, קורא, חלק מתוך ההיסטוריה של מלחמת הפלופונס שאינו נמצא כתוב מול העיניים. כדי לדעת דבר עלינו להתבסס על הטקסט שלו. אין כאן את המובן של ההיסטוריה שפועל בפנינו, יש סיבה נסתרת לעין, ובכך איך לדעת אם היא פועלת ללא הפסקה? היסטוריון אחד בשם תוקידידס כתב את השורה. זה לא נותן לי אור ירוק של אפליקציה מתמשכת.

אין יחס מלחמתי

בלוגיקה דומה, פרויד, בתשובתו לאיינשטיין ״ מדוע המלחמה?״, מזהיר אותו לא למהר למקם ״ דחף המוות״ ו-״ דחף החיים״ באמצעות ״ רע״ ו- ״ טוב״ .

כל פעולה שלנו, אפילו המינימאלית ביותר,כותב פרויד, מצריך ערבוב מסוים של שני הדחפים. פרויד לא חשב שיש ספר ברור לכתיבה של ה-״ יחס המלחמתי״.

[1]https://www.theatlantic.com/international/archive/2015/09/united-states-china-war-thucydides-trap/406756/

[2] זה לא צריך להפתיע. היה דיון בניו יורק טימס על הסכנה למקם את פוטין בפינה, כי מדובר על דיקטטור. אבל זה השדה של  אקטינג אאוט מעבר לאקט בכלל, כאשר הסובייקט ממוקם בפינה.  

[3] לאקאן,סמינר 24, שיעור של 16 נובמבר 1976

[4] https://thediplomat.com/2013/06/beware-the-thucydides-trap-trap/

 [5]http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Thuc.+1.23&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0200

[6] Thucydides,The Peloponnesian War, book 1, chapter 23 (tufts.edu)

‍