מרקו מאואס - ماركو ماواس
December 11, 2023

הפרדוקס הכפול של הטראומה והסינגולריות של הקיום

הנה המבנה הכפול של ה״טראומה״

 

1.  האם טראומה היא אירוע חד פעמי, או סוג של בדיעבד? ידוע שפרויד התייחס לטראומה בכתביו המוקדמים כאירוע שאליו יש לנו גישה רק דרך סימפטומים. סימפטום, למשל סימפטום היסטרי[1], הצביע לפרויד על נתיב מחקר אחורה בזמן, שבו ניתן היה למצוא, בדיעבד, את הסיבה: מה שנקרא על ידי פרויד עצמו, אירוע טראומטי.

עכשיו, רחוק מלרמז שהאירוע הטראומטי עצמו הוא אירוע של בדיעבד : הפרדוקס, או אם תרצו, הבעיה, הקושי, הוא שרק בדיעבד אנחנו יכולים ״לדעת״ על קיומו של אירוע שלא היה בדיעבד, אלא דווקא אירוע "בבת אחת". פרויד כינה זאת מאוחר יותר, ב-1920, "שבירה של שכבת ההגנה נגד אירועים[2]", ולאקאן [3]תפס זאת ב -"troumatisme" שלו,  עיבוי של "חור/טראומה" במסמן אחד אקיווקי.

אז זהו מסמן שני, S2, שניתן כביכול להבר אותו עם S1, אבל ה-S1 הזה הוא לגמרי לבד, מנותק. המכ"ם, ״כיפת ברזל״,  S2, קלט רקטה, S1, שהצליחה לחצות את ״כיפת ברזל״ .

 

2. אם נעצור ב-1, נוכל להוריד את הידיים ולומר לעצמנו: "כשיש טראומה, אין מה לעשות. כבר נכשלנו מההתחלה,  המכ״ם הובס, ההגנה הובסה, ויש לנו רק מה שהאמריקאים מכנים "damage control", בקרת נזקים.

שום דבר מזה. זה ב-"אנליזה סופית ואין סופית", אחד מהטקסטים המאוחרים שלו, מ-1937, שבו פרויד[4] כותב שדווקא בנוירוזה הטראומטית האנליזה מוצאת את היעילות הגדולה ביותר שלה. איך? כי במקרה כזה, כותב פרויד, הייתה זו החלטה של ​​הסובייקט, שניתן לבחון אותה מחדש. במילים אחרות: הייתה טראומה, אבל זה לא מרמז על הפסיביות של הסובייקט. להיפך, הייתה החלטה (פרויד רדיקלי כאן: אחריות בשום פנים ואופן לא נשללת מול משהו ממשי, ראה למשל ״הבחירה של הסובייקט בנוירוזה״), ואז, האנליזה מוצאת את האפקטיביות הגדולה ביותר שלה, שכן היא יכולה להזמין את הסובייקט לבדוק מחדש את החלטתו.

זה המקרה של אמה[5]: הטראומה המינית, שהתרחשה כשנכנסה לחנות בגיל 8, בפעם הראשונה, ונתקלה בבעל החנות שצחק וצבט אותה באיבר מינה, ולמרות זאת היא חזרה לחנות בפעם השנייה. היא גוערת בעצמה על שחזרה. זו תהיה טעות להאמין שהיא רוצה ״לפתות״ את בעל החנות, להתענג בפעם השנייה. זו דווקא הפעם השנייה שמעידה על הסובייקט: החזרה, המאפשרת לו לשקול מחדש את ההחלטה.

איזו החלטה? עבור אמה, הסינגולריות של ההתענגות שלה. אמה, האם תהיי מוכנה לקבל שיש "שקר ראשון" (פרויד), ושבסופו של דבר מדובר בהחלטה על הסינגולריות, על "ההבדל המוחלט״ שלך?

באופן כזה, ה-7 באוקטובר הוא קשר, הקשר המרכזי של רצועת מוביוס. יש תפנית כפולה, סביב החלק הבלתי ניתן לצמצום, לא על ידי שיח פוליטי, לא על ידי השיח של האחר, אלא של ה- a, שמזמין את ישראל לשקול מחדש, פעם נוספת. מלחמת העצמאות- 1948, מלחמת יום כיפור - 1973, מלחמת ששת הימים - 1967, 7 באוקטובר 2023. ישראל, תגידי לי ישראל: את רוצה מה שאת מתאווה לו? האם את מקבלת על עצמך לשרת את הקיום, עם כל מה שכרוך בלשאת את הקיום?

[1] Freud,S. Breuer, W.  ON THE PSYCHICAL MECHANISM OF HYSTERICALPHENOMENA: PRELIMINARY COMMUNICATION (1893) Standard Ed, Trad James Strachey, vol 2, p. 3.

[2] פרויד, ז ״מעבר לעקרון העונג. 1920, רסלינג, תל אביב, 2021, תרגום: רות גינסבורג, עמ' 79.  

[3] לאקאן ,19/2/1978. Mais nous savons tous, parce que tous nous inventons un truc pour combler le trou dans le Réel. Là où il n’y a pas de rapport sexuel, ça fait « troumatisme ». On invente ! On invente ce qu’on peut, bien sûr.

[4] פרויד, ז.״אנליזה סופית ואין סופית״. (1937). עם עובד, תל אביב, 2013, תרגום ערן רולניק: עמ׳ 204.

[5] Freud,S: Project for a scientific psychology”. (1895)., Standard Ed, Trad James Strachey, t 1, p 353.

מבט נוסף

ירון גילת - يارون غيلات

שפה אחרת

דברי ימי ההיסטוריה של הפסיכיאטריה כוללים גם את הניסיונות המשונים לפענח את מה שנקרא אז "שפה סכיזופרנית" [2, 1]. חוקרים, פסיכיאטרים ואחרים, כילו קריירות על ההשערה לפיה חולי סכיזופרניה מדברים בשפה אחרת. כשהם אולי מדמיינים עצמם לז'אן-פרנסואה שמפוליון, סברו הללו שאם רק יפענחו את כללי הדקדוק והתחביר של שפה מסתורית וסמויה זו, יוכלו לתת מובן לבליל ההברות, הצלילים והמילים, ולהבין את פשר הנאולוגיזם ומעוף האסוציאציות שמציגים סובייקטים אלו. למרות שהביטוי "שפה סכיזופרנית" היה מצוי לעתים קרובות בספרות הפסיכיאטרית של המאה העשרים, לא תמיד היה ברור אם מדובר בשפה אחת שלכל חולי הסכיזופרניה או של רבים מהם, או שמא מדובר באוסף של שפות פרטיות של כל אחד מן החולים, כמו היה מדובר בגרסה מחודשת ופתולוגית של מגדל בבל. למרבה התדהמה, היו אף פסיכיאטרים שביקשו לתת את הרושם שהם יודעים ואף יכולים לשוחח בשפה סכיזופרנית, ומכאן גם נבעה טענתם שאחרים, שאינם חולים, יכולים גם הם ללמוד שפה זו וכך לתקשר עם חולים סכיזופרניים ואז גם לפרש דלוזיות סכיזופרניות מוזרות ומורכבות.

הגלגול המעודן של הקוריוז הזה מן ההיסטוריה של הפסיכיאטריה, בא היום לביטוי במה שנקרא "פסיכותרפיה רגישת תרבות". במקרה זה, הנחת המוצא היא שבני אדם שונים מגיעים ממוצאים אתניים וגאוגרפיים שונים ומתרבויות שונות, שפת האם שלהם שונה, ההשתייכות הלאומית שלהם שונה, כמו גם הרקע הדתי שלהם וזהותם הדתית. רוצה לומר, הם מדברים ב"שפות תרבותיות" שונות זו מזו. הואיל וכך, מכיוון שלא ניתן להבין אותם מפרספקטיבה מערבית, הווה אומר עם "השפה המערבית", אזי גם לא ניתן לקיים עמם מפגש פסיכותרפי אלא אם לומדים כביכול לדבר בשפתם – "השפה האחרת".

לאחרונה, בימים הקשים הפוקדים את ישראל, ומול הזוועה של מאורעות השביעי לאוקטובר והניסיונות לתת להם הסבר, ולו חלקי, נשמעת גם טענה כאילו עלינו להביא בחשבון שמעשי הזוועה שהתחוללו בקיבוץ בארי, בכפר עזה ובמסיבת נובה ברעים, עליהם שמענו גם מפי המחבלים עצמם בהקלטות חקירות השב"כ שפורסמו, ניתנים לפענוח אם רק נשקול או נשכיל לקבל את האפשרות, שישנה "שפה אחרת" או "שפה חדשה" בה עלינו להשתמש כדי להבין, כדי לתת מובן ומשמעות, למה שהוא לחלוטין ובאופן מוחלט חסר כל מובן. מול הזוועה, שמכוּננת ככזו בדיוק משום שהיא חסרת כל משמעות, ובדיוק משום שאם הייתה לה משמעות אזי היא לא הייתה זוועה, אנו מזמנים את הפנטזמה על מנת שתמלא את החורים. הפנטזמה, כאילו אנו נדרשים ל"שפה חדשה" או ל"שפה אחרת", שבאמצעותן נוכל להבין את האחר הרדיקלי, זו הפנטזמה של ההזדהות עם המסמן, של הניכור של הסובייקט במסמן [3]; מסך שאיתו הסובייקט הוא אפקט של מסמן אחד על מסמן אחר. כל פירוש מוסיף עוד מסמן לשרשרת, עד אינסוף. זו מטונימיה של "שפות אחרות" אשר מחייבת לקבל את המציאות כביכול שלפיה לכל אחד ואחת שפה משלו ודרך משלו להגיד שלום [4]. מה שהשערה זו, כמו גם ההשערות של "שפה סכיזופרנית" ושל "שפה תרבותית", מחמיצות, הוא את העובדה הפשוטה, החותכת, שאין "שפה אחרת", שישנה רק שפה אחת והיא לא תופסת את הכל. שישנו יסוד מסדר אחר, מן הצד של ההפרדה, שאיננו מסמן, שעובד אחרת מאשר הניכור, ושאותו פוגשים בעת המפגש עם הממשי כאשר משהו מן הטראומה מתפרץ ויש אפקט של התעוררות.

 

מקורות:

1.    R.Sommer et al. Is There a Schizophrenic Language? Arch Gen Psychiatry. 1960; 3(6):665-673.

2.   S.Schwartz. Is there a schizophrenic language? Published online by Cambridge University Press:  04 February 2010.

3.   J.Lacan. TheSeminar of Jacques Lacan: The Four Fundamental Concepts of Psychoanalysis (BookXI). W. W. Norton & Company; Revised edition (April 17, 1998).

4.   אורחים לקיץ / נעמי שמר.

 

לקריאה
אילן רוב - إيلان روب

שני רגעים בזמן של פריצה (בגדר) - لحظتان في وقت الاختراق (للجدار)

ביום ההוא, בכנסת ישראל, רגעים לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, נתניהו היה חלש אחרי השתלת קוצב הלב. כל מה שהוא רצה זה להצביע וללכת הביתה. הרמטכ"ל ביקש לדבר אתו, אך לא היו לו המשאבים הנפשיים להקשיב למישהו או למַשהו שיכול להפריע לו. במאזניים שבין קואליציה לאופוזיציה קרה דבר שלא קרה עוד בישראל. כל חברי הכנסת של האופוזיציה נעדרו מההצבעה, כל חברי הכנסת של הקואליציה הצביעו בעד. התוצאה 64-0. הצבעה דיקטטורית. ההמון כאיש אחד ציית לנתניהו, שציית לקבוצה קטנה של אנשים קיצוניים, משיחיים וגזענים.

לדעתי לא המשפט של נתניהו הוא זה שדחף אותו לאותה ההכרעה, שהאיצה את מעגל הרדיפה שבינו לבין המוחים. מאחורי הסיבה להימלט מהמשפט ולשמור על תפקידו, כבודו ומעמדו יש סיבה שהיא יותר מהממשי. מדובר בהזדקנות של נתניהו ובממשי שפרץ את סכר ההדחקה -הדחקה שעמדה כחומת הגנה בין מחשבותיו על סופיות החיים הפוליטיים וסופיות החיים לבין האימה שאחזה בגופו מפני הסוף. התשובה של נתניהו לאימה שאחזה בו הייתה קרב על החיים מתוך עמדת "תמות נפשי עם פלשתים". נתניהו שהרגיש על בשרו את המחאה ההולכת ומתעצמת כנגדו - במקום לפעול למיתונה, יצא לקרב נקמני אל מול הסופיות של החיים, אל מול אחר שהבטיח לו חיי נצח ורימה אותו.

אותה הצבעה אומללה הייתה חצייה פרועה של הגדר, שבעטיה שובשו באופן קשה היחסים בין הממשלה לבין שב"כ, מוסד וצה"ל. האב הסמלי מכונן את החוק עבור הבן, אבל כאשר הוא עצמו מפנה עורף לחוק, הבן מוצף בחרדה או נכון יותר לומר - באימה. האימה החלישה את מערכות ההגנה והבטחון שאמונים להבטיח את שלומם וביטחונם של האזרחים. ההתרעה הצועקת מפני הירידה בכשירות המבצעית נתקלה אצל נתניהו באוזניים אטומות. מה שנדחה בסמלי, חוזר בממשי.

ב- 7.10.23 הגיעה שעתם של מחבלי החמאס להעז ולחצות את הגדר - גדר שהתכוננו היטב לקראתה, חלמו לחצות אותה שנים אך לא העזו. אחרי שצפו בהתרחשויות הפוליטיות בישראל ולמדו אותן, אחרי שהתאמנו בקרבת הגדר באין מפריע ובמיוחד אחרי ביטול עילת הסבירות, קיבלו מהמנהיגות שלהם אור ירוק לפעול. ההתקפה החלה: הטלת אימה, השחתת נכסים, פציעה, הרג, השחתת גופות, חטיפת אזרחים מבוהלים. הן במקרה של ההצבעה הקואליציונית והן במקרה של ההמון הרצחני, ניתן לזהות מבנה מאני שאין לו נקודת עצירה. בהתקפה של החמאס הקשר עם האחר ניתק, השפה נפלה ואיתה החוק הכתוב. עשרת הדברות נמחקו. ללא שפה אין סובייקט. המונים אחוזי טירוף, שיכורים מסיפוק דחף חיללו חיים בלי לחשוב על "היום שאחרי" - על המלחמה שתחולל חורבן, צער ויגון משני צידי הגדר. ומה קרה לקולה של קואליציית העריצות מאז 7.10.23? שתיקה. הלם. מה זה השקט הזה? האם המאניה נעצרה?

  

في ذلك اليوم، في الكنيست الإسرائيلي، لحظات قبل التصويت على إلغاء حجة المعقولية، كان نتنياهو ضعيفا بعد زرع جهاز تنظيم دقات القلب. كل ما أراده هو التصويت والعودة إلى المنزل. طلب رئيس الأركان التحدث معه، لكن لم تكن لديه القدرة النفسية للاستماع إلى أي شخص أو لأي شيء قد يزعجه، وفي الموازين بين الائتلاف والمعارضة حدث شيء لم يحدث من قبل في إسرائيل. تغيب جميع أعضاء الكنيست من المعارضة عن التصويت، وصوت جميع أعضاء الكنيست من الائتلاف مؤيدين للقانون. وكانت النتيجة 64-0. تصويت دكتاتوري. وكأنه رجل واحد، انصاع الحشد لنتنياهو،الذي انصاع بدوره لمجموعة صغيرة من المتطرفين المسيحانيين والعنصريين.
وبرأيي، لم تكن محاكمة نتنياهو هي التي دفعته إلى هذا القرار، الذي سرّع دائرة الملاحقة بينه وبين المتظاهرين. ووراء سبب الهروب من المحاكمة والحفاظ على منصبه وكرامته ومكانته، هناك سبب أكثر من الواقعي. يتعلق الأمر بشيخوخة نتنياهو وبالواقعي الذي اقتحم سور الكبت، الكبت الذي كان بمثابة جدار حماية يقف بين أفكاره حول نهائية الحياة السياسية ونهائية الحياة وبين الرعب الذي تملك من جسده خوفًا من النهاية. كان رد نتنياهو على الرعب الذي اجتاحه هو المحاربة من أجل الحياة بدافع "عليًّ وعلى أعدائي". نتنياهو الذي شهد الاحتجاج المتزايد ضده، بدلا من العمل على تهدئته، شن معركة انتقامية ضد نهائية الحياة، ضد الآخر الذي وعده بالحياة الأبدية وخدعه.
لقد كان هذا التصويت البائس بمثابة اجتياح جامح للجدار،الذي أدى إلى تعطيل شديد للعلاقة بين الحكومة والشاباك والموساد والجيش الإسرائيلي. يؤسس الأب الرمزي القانون من أجل ابنه، ولكن عندما يدير هو نفسه ظهره للقانون، يعتري الابن القلق أو بالأحرى الرعب. أضعف الرعب أجهزة الدفاع والأمن التي يضع المواطنون ثقتهم بها لضمان سلامتهم وأمنهم. الإنذار الصارخ حول تدني الكفاءة العملياتية لاقى لدى نتنياهو آذانا صمّاء. ما رُفض رمزياً، يعود في الواقعي.
في 7 تشرين الأول 2023، حان الوقت لكي يتجرأ إرهابيو حماس ويعبروا الجدار، وهو الجدار الذي استعدوا له جيدًا، وحلموا بعبوره لسنوات لكنهم لم يجرؤوا على ذلك. وبعد مشاهدة الأحداث السياسية في إسرائيل ودراستها، وبعد أن تدربوا بالقرب من الجدار دون أن يعترضهم أحد، وخاصة بعد إلغاء حجة المعقولية، تلقّوا من قيادتهم الضوء الأخضر للتحرك. بدأ الهجوم: ترويع، تخريب للممتلكات، جرح، قتل، تنكيل بالجثث، اختطاف مواطنين مذعورين. في كلا الحدثين، سواء تصويت الائتلاف أو الغوغاء القتلة، بالإمكان تحديد بنية مهووسة ليس لها نقطة توقف. في هجوم حماس انقطع الاتصال بالآخر، سقطت اللغة وسقط معها القانون المكتوب. تم مسح الوصايا العشر. بدون لغة لا توجد ذات. حشود يتملكها الجنون، ثملة من إشباع الدافع، دنست حياة دون أن تفكر في "اليوم التالي" - في الحرب التي ستسبب الدمار والحزن والأسى على كلا الجانبين من الجدار. وماذا حدث لصوت ائتلاف الاستبداد منذ 23/10/7 ؟ صمت. صدمة. ما هذا الصمت؟ هل توقف الهوس؟

לקריאה
פרלה מגלין -بيرلا ميجلين

לחצות את הרוביקון - عبور الروبيكون (اتخاذ القرار الحاسم الذي لا رجعة فيه)

המשך לטקסט "המדינה היא סובייקט או אובייקט"

 

ישנו דבר מאוד מוחשי הנשכח מאחורי הנאמר, חומק ונמלט, מהפורומים של השיח הציבורי, הלאומי והבינלאומי.

במהלך חודשי המלחמה דובר צה"ל, תת אלוף הגרי, היה חוזר בהצהרתו ערב ערב - הצהרה ששימשה כמשענת ללחימה- הוא חזר לומר שורה אשר הערך שלה לא נלקח כמפתח לניצחון האתי של המלחמה.

הוא חזר כל ערב ואמר: חמאס מחזיק את האוכלוסייה בעזה, את העם הפלסטיני כמגן אנושי.

האוכלוסייה משמשת מגן אנושי עבור היווצרות אימפריית הרצח, הממומנת על ידי איראן ומספר זרועות טרור  - שנותנות חסות למנהרת street”". תשתית בנקאית ששומרת על קפיטל בזוי. סכומי עתק בלתי נתפסים. מנגנון שנועד לקדם מעשי טבח, בזמן שדעת הקהל העולמית מפגינה לשחרור פלסטין. מידי מי? מידי מה?

תוצר המלחמה עדיין יכול להפוך להיות חציית הרוביקון עבור הקונפליקט הישראלי -ערבי. העם העזתי יכול להפסיק להיות מגן אנושי לחמאס ולשחרר את עצמו מכספי השוחט, להיות עם חופשי: לבחור, למשול ולחשוב לתכנן את אורח חייהם. זו השעה לפתור את הקונפליקט הישראלי פלסטיני מקשירה שגוייה ולהשיג קשירה מטיבה.

המשא ומתן כדאי שיכלול דיון היכן המחויבות והשותפות של העם הפלסטיני בהחזרת החטופים. כפי ששמענו בעדויות, חטופים ששוחררו, שהו בבתים של האוכלוסייה העזתית.  

העיר התחתית ממולכדת במלאי של תחמושת, בנויה מתחת לביתם של אזרחים חפים מפשע -  כן, אך לא חפים מאחריות לתת לדבר הזה לקום תחת עיניהם ובהסכמה סמויה מתוך פחד ואימה.

איך חמאס הנבחר למשול בעזה למען שחרור פלסטין לא הפך בזמן המלחמה את המנהרות למקלטים לאוכלוסייה שלו?

הביטוי "מגן אנושי" בפיו של דובר צה"ל כל ערב בהצהרה שלו על מבצעי המלחמה, לא קיבל התייחסות לאומית וגם לא בינלאומית כקלף מיקוח אסטרטגי, טקטי ופוליטי. זה בלתי נתפס.

משא ומתן, כן. העם הפלסטיני - עדיף שיהיה מחויב לקחת חלק. כמי שהחזיקו בטריטוריה שלהם את בני ערובה. רצון עז יכול להביא לידי כך שהאוכלוסייה בעזה תזוז מהמקום של הקורבן, אז ניתן יהיה להחליף שיח בשיח. השני ייקח בחשבון את האובדן. האם זה דבר הזוי שנציגי הרשות הפלסטינית יהיו שותפים למשא ומתן לשחרור החטופים? ובכך נוכל להמציא קשירה חדשה, להחזיר את הקונפליקט הישראלי - ערבי לשמש צבת לחצות את המחדל .

שני עמים, אות אחת, ערבית אינה עברית. יש אות שמחליפה מקום וכל אחד שוכן בטריטוריה שלו. מהיכן מוטב לתרגם כל פעם מחדש את רצונו של האחר? התרגום המתמיד הוא האופציה המיטיבה להטיב לומר. יש לגייס את מיטב האוצר של השפה ושל הדיבור, על מנת להיפטר מהקיבעון לתפוס את האחר על פי גזע, מין או דת. להיחשף לשפה של האחר זה לקבל את א-חירות שלו. את החירות לשכון באובדן שלו. 

להפיק שארית שאינה גוזלת למען רווח אימפריית המוות, אלא שארית להשקעה בחיים. 

מדובר בלמצוא את הדרך לא להיות כפופים לתשוקות המוות של חמאס. העם הפלסטיני יכול להיות פרטנר למשא ומתן אמיץ ונחוש, להביא את החטופים חזרה לארץ ולהחזיר לעצמם את התנאים, את צלם האנוש האבוד והנטוש כתוצאה מ-לשמש  מגן אנושי לאימפריית המוות.

דרושה ועידה בין-לאומית שתתמוך בקיום משא ומתן בין העם ישראלי לעם הפלסטיני, כך לתת תוקף לקונפליקט משמע לתת תוקף לשיח. לעם הפלסטיני יש הזדמנות לבחור לעצמו נציגים שיעשו את ההימור בהעזה לחצות את הרוביקון ולהחזיר את החטופים ואיתם להשתחרר מלחיות כפופים לגוף טרור.. 

איך משאיות הסיוע ההומניטרי שנכנסות לעזה מביאות תרופה למחלה של העזתים? שהרי היא גרועה מטיפוס. זו מחלה קטלנית הנגרמת מ-לשמש מגן אנושי לאימפריית המוות. יש להבדיל  בין זכויות הומניטריות לבין זכויות אזרחיות. מעשה הטרף שהתנהל סביב הופעתן של המשאיות מעיד על חוסר אונים מוכלל הן של השליח, הן של הנמען- חוסר אונים להיחשף לממשי ללא חוק של תשוקת המוות באמצעות החוק הבינלאומי. זו ביופוליטיקה. 

קשירת הקונפליקט בין שני עמים יכול להוות חומת מגן. אך תוצאה זאת חייבת להיות מוצגת "כדי שמשהו ישתנה – שאינו יכול להשתנות כי זה אינו אפשרי"[1].בעניין זה מזכיר לאקאן את "מעבר לעקרון העונג" של פרויד, עם הקשר שיוצרות החזרתיות וההתענגות. הרעיון שמשהו ישתנה – שאינו יכול להשתנות – נוגע אפוא לחזרתיות ולהתענגות, הנקודה החידתית המרכזית של השיח הפסיכואנליטי [1]

... עוד מאמץ ונוכל, להתחיל בלהיות שותפים לשחרור החטופים ... אין לנו ברירה אחרת.


[1] Vinciguerra, Rose-Paule,La Sexuation Sans Le Genre, La jouissance avec les Semblants, Collection Essais la Lettre Volée, 2022, p. 55.        

 تتمة لنص "الدولة هي ذات أو موضوع"

 

هناك شيء ملموس للغاية نغفل عنه على خلفية ما يقال، يتسلل ويهرب من منتديات الخطاب العام الوطني والدولي.

خلال أشهر الحرب، كرر الناطق بلسان الجيش الإسرائيلي، العميد هاغاري، في بيانه كل مساء - وهو تصريح كان بمثابة دعم للقتال – كان يكرر جملة لم تؤخذ قيمتها كمفتاح للانتصار الأخلاقي في الحرب.

كان كل مساء يكرر ويقول: حماس تحتجز سكان غزة، الشعب الفلسطيني، كدروع بشرية.

يتم استغلال السكان كدروع بشرية من أجل بناء إمبراطورية القتل، التي تمولها إيران وعدد من أذرعها الإرهابية التي تقوم بحماية نفق "الشارع" street”". بنية تحتية مصرفية تحافظ على رأس مال وضيع. مبالغ ضخمة لا يمكن تصورها. آلية مصممة للترويج للمذابح بينما يتظاهر الرأي العام العالمي من أجل تحرير فلسطين. مِن مَن؟ مِن ماذا؟

لا يزال من الممكن أن يصبح نتاج الحرب عبور الروبيكون بالنسبة للصراع العربي الإسرائيلي. بإمكان أهل غزة أن يتوقفوا عن تأدية دور الدروع البشرية لحماس وأن يحرروا أنفسهم من أموال الجزار، وأن يصبحوا شعبا حرا: يختار ويحكم ويفكر في التخطيط لأسلوب حياته. هذا هو الوقت المناسب لحل الصراع الإسرائيلي الفلسطيني من رابط خاطئ والتوصل الى رابط مفيد.

ينبغي أن تشمل المفاوضات مناقشة أين يكمن التزام الشعب الفلسطيني ودوره في إعادة الرهائن. وكما سمعنا في التصريحات، فإن المختطفين الذين أطلق سراحهم كانوامحتجزين في منازل سكان غزة.  

المدينة التحتية مفخخة بمخازن من الذخيرة، مبنية تحت منازل المدنيين الأبرياء- نعم، ولكنهم ليسوا مجردين من المسؤولية عن السماح لهذا الشيء بأن يقوم تحت أعينهم وبموافقة خفيّة بدافع الخوف والرعب.

كيف لم تحول حماس، التي انتُخبت لتحكم غزة من أجل تحرير فلسطين، الأنفاق إلى ملاجئ لسكانها خلال الحرب؟

إن تعبير "الدرع البشري" الذي كان الناطق بلسان الجيش الإسرائيلي يردده كل مساء في تصريحاته حول العمليات الحربية لم يلق اهتماما على المستوى المحلي أو الدولي كورقة مساومة استراتيجية وتكتيكية وسياسية. وهو أمر يصعب فهمه.

التفاوض، نعم. الشعب الفلسطيني - من الأفضل له أن يلتزم بأن يكون شريكًا. بما أنه كان من تم احتجاز الرهائن في أراضيه. الارادة القوية قادرة على تحويل سكان غزة من موضع الضحية، وعندها سيكون من الممكن استبدال الخطاب بخطاب آخر. الخطاب الآخر سوف يأخذ الفقدان في عين الاعتبار. هل هو ضرب من الجنون أن يكون ممثلو السلطة الفلسطينية شركاء في المفاوضات لإطلاق سراح الرهائن؟ وبهذه الطريقة سنكون قادرين على اختراع رابط جديد، وإعادة الصراع الإسرائيلي العربي ليكون بمثابة كماشة لتخطي الإخفاق.

شعبان، حرف واحد، العربية ليست العبرية. هناك حرف يغير مكانه ويستقر كل واحد في أراضيه. كيف من الأفضل ترجمة ما يريده الآخر في كل مرة من جديد؟ الترجمة المستمرة هي الخيار الأفضل لاجادة القول. يجب تجنيد أفضل ما في اللغة والكلام من أجل التخلص من الفكر الراسخ لإدراك الآخر وفقا للعرق أو الجنس أو الدين. إن الانكشاف للغة الآخر هو قبول اختلافه- حريته. حرية السكن في فقدانه.

من أجل انتاج بقية لا تسلب من أجل ربح إمبراطورية الموت، وإنما بقية يمكن استثمارها في الحياة.

المقصود هو إيجاد طريقة لعدم الخضوع لرغبات الموت لدى حماس. يمكن للشعب الفلسطيني أن يكون شريكا في مفاوضات شُجاعة وحازمة، لإعادة المختطفين إلى إسرائيل واستعادة الظروف والإنسانية المفقودة والمهملة نتيجة استخدامهم كدرع بشري لإمبراطورية الموت.

هناك حاجة إلى مؤتمر دولي يدعم المفاوضات بين الشعبين الإسرائيلي والفلسطيني، وبالتالي فإن إضفاء الشرعية على الصراع هو إضفاء الشرعية على الحوار. وأمام الشعب الفلسطيني فرصة لانتخاب ممثلين يخاطرون ويتجرؤون على عبور الروبيكون وإعادة المختطفين وبالمعية التحررمن العيش تحت إمرة هيئة إرهابية.

كيف تجلب شاحنات المساعدات الإنسانية التي تدخل غزة علاجا لمرض سكان غزة؟ فهو بعد كل شيء، أسوأ من التيفوس. إنه مرض قاتل ناجم عن الاستخدام كدرع بشري لإمبراطورية الموت. ويجب التمييز بين الحقوق الإنسانية والحقوق المدنية. إن فعل الافتراس الذي شهدناه عند ظهور الشاحنات يؤكد العجز العام لكل من الرسول والمتلقي- العجز عن التعرض للواقعي من دون قانون الرغبة في الموت من خلال القانون الدولي. إنها السياسة الحيوية.

يمكن أن يكون ربط الصراع بين الشعبين بمثابةىجدار وقائي. ولكن يجب أن تظهر هذه النتيجة على نحو "أن شيئًا ما سيتغير - وهو أمر لا يمكن أن يتغيرلأنه غير ممكن"[1]. في هذا الصدد، يذكر لاكان "ما عبر مبدأ المتعة" لفرويد، الرابط الناتج عن التكرار والتلذذ. فكرة أن شيئًا ما سيتغير -والذي لا يمكن أن يتغير - وبالتالي تتعلق بالتكرار والتلذذ، وهي النقطة المحجية المركزية في خطاب التحليل النفسي. [1]

... جهد إضافي آخر وسيكون بمقدورنا أن نبدأ بأن نكون شركاء في إطلاق سراح الرهائن ... ليس لدينا خيار آخر.

 

לקריאה

הרשמה לניוזלטר

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

Made in Webflow